הקלד כדי לחפש

דיאטה

סוכרת סוג 2: כך מנהלים את המחלה

Share
(צילום: shutterstock)

מקביעת היעד, דרך ההתנהלות בחיי היום-יום ועד הפסקת הטיפול התרופתי – ריכזנו את כל מה שצריך לדעת על ניהול נכון של סוכרת סוג 2

מאת דן אבן. * יעוץ מקצועי: פרופ’ חוליו ויינשטיין

תגובות 0

 

(צילום: shutterstock)

(צילום: shutterstock)

לאחר שאובחנה סוכרת סוג 2, המעבר לחיים עם המחלה דורש סבלנות והשקעה רבה בזמן. בהתמודדות עם הסוכרת חשוב להתייחס לאימוץ אורח חיים בריאהתאמות בתזונה (ובעיקר ספירת קלוריות ופחמימות), ניטור רמות הסוכר בדם, התאמות בטיפול התרופתי וביצוע בדיקות המעקב הרפואי הנדרשות. חשוב לזכור כי כל שינוי קטן עשוי להועיל לאיזון ברמות הסוכר בדם ולהיטיב עם המטופל.

במדריך זה נפרט על הרכיבים השונים של ניהול סוכרת לאיזון רמות הסוכר בדם ומניעת סיבוכי סוכרת:

קביעת ערכי היעד

ככלל, היעד המרכזי בניהול מחלת הסוכרת כולל הקפדה על רמות מאוזנות של סוכר בדם שנאמדות בבדיקות לרמות ההמוגלובין המסוכרר HbA1C – בדיקת דם שמאפשרת הערכה לאיזון הסוכר בדם בשלושת החודשים האחרונים.

באופן כללי, ערכי היעד לרמות ההמוגלובין המסוכרר באוכלוסייה הבריאה הם פחות מ-6%, ולחולי סוכרת בין 6.5% ל-7%, אולם לכל חולה סוכרת נקבע על ידי הרופא בשלבים שונים של המחלה יעד איזון אישי לרמת ההמוגלובין המסוכרר, המבוסס על נתוני גיל, משך הסוכרת וסיבוכים ומחלות נלוות, כשקיימות כיום גם אפליקציות שמסייעות בקביעת יעד זה.

לדברי פרופ’ חוליו ויינשטיין, מנהל יחידת סוכרת במרכז הרפואי וולפסון ולשעבר נשיא האגודה הישראלית לסוכרת, “המטרה של כל מחלה, ובכלל זה סוכרת – היא לחיות חיים ארוכים ככל אדם עם איכות חיים טובה, ואצל סוכרתיים – לחיות חיים ללא פגיעה של סיבוכי הסוכרת בעתיד ועם תוחלת חיים ארוכה ככל אדם. כדי להשיג את המטרה – רצוי שערכי הסוכר יהיו מאוזנים ועל כן נקבע יעד אישי לכל מטופל”. לדבריו, “ככלל, למטופל צעיר ובריא באופן כללי ייקבעו לרוב ערכים הדוקים יותר וקרובים יותר לנורמה, לעומת קשיש עם סוכרת חדשה עם מחלות נלוות רבות – אצלו פחות רלוונטי להגיע לערכי הנורמה, ויותר חשוב לקבוע לו ערכים שימנעו היפוגליקמיה“.

ישנם סוכרתיים אשר למרות הקפדה על רמות מאוזנות של הסוכר בדם – יפתחו סיבוכים של המחלה, ומנגד ישנם לא מעט סוכרתיים שאינם מאוזנים במחלתם אולם לא יפתחו סיבוכים. לדברי פרופ’ ויינשטיין, “קיימים חריגים לכאן ולכאן, אם כי מבחינה סטטיסטית, במחקרים באוכלוסיות נרחבות ניתן לראות באופן חד משמעי שחולים עם רמות גבוהות יותר של המוגלובין מסוכרר שמעידות על חוסר איזון – נפגעים יותר מסיבוכים. לכן כשמגיע חולה סוכרת מאובחן חדש – המטרה לאזן אותו”.

הסתגלות

הניסיון הקליני מגלה כי במקרים רבים מדי חולפים ימים, שבועות ולעתים גם חודשים ואף מעבר לכך – עד שמאובחנים חדשים עם סוכרת מתרגלים לאורח החיים החדש שהם נדרשים לו.

לדברי פרופ’ ויינשטיין, “תהליך הלימוד של הסוכרתי לגבי ניהול המחלה והטיפולים הנדרשים למניעת סיבוכי הסוכרת הוא מאוד אינדיבידואלי. כך, למשל, אצל נשים הרות שמאובחנות עם סוכרת היריונית, כשהן מבינות שרמות גבוהות של סוכר בדם יפגעו בתינוק שלהן – תוך שעות ספורות כבר לומדות להזריק אינסולין ולבצע ניטור עצמי לרמות הסוכר בדם. אבל אצל מבוגר שצריך להתחיל לקחת אינסולין בגיל 50 באופן קבוע – עשויים לחלוף גם חודשים ושנים עד שהוא לומד איך לעשות את זה. משך הזמן שנדרש מהמאובחנים ללמוד על הסוכרת תלוי ברופא, בחולה ובמצב הרפואי”.

 

כתבות נוספות

Leave a Comment

Your email address will not be published. Required fields are marked *